טיול מדיטציה בטבע

טיול מדיטציה בטבע

הפוסט הזה מדבר על שלושה סוגים של מדיטציה שכולם נקראים הליכה מדיטטיבית או מדיטציית הליכה

למרות שישנם כמה הבדלים מאוד מהותיים בין הסוגים, ניתן באופן כללי לומר שכולם קלים לביצוע, מרגיעים, מורידים את לחץ הדם, מנקים את הראש ממחשבות טורדניות, מעלים את האופטימיות, מעלים את מצב הרוח, ומגבירים את החיבור לכאן ולעכשיו בעיקר מבחינה חושית.

אין זו מדיטציה במלוא מובן המילה כמו שמתרגלים אותה היוגים למשל. אלא תהליך מסוים שהמילה מדיטציה משמשת בו בהשאלה.

הכנות למדיטציה

לכל סוגי המדיטציה השונים כדאי לגשת עם הציוד המתאים שיקל עליכם את ביצוע המדיטציה ויעזור לכם להתמקד בה ולא בהפרעות אחרות בגלל שאין לכם את התנאים המתאימים.

אז מה כדאי לקחת:

  • בגדים נוחים ורפויים.
  • נעליים נוחות ומתאימות לעונה.
  • כובע בקיץ.
  • מטריה בחורף.
  • בקבוק מים שעדיף שלא תחזיקו ביד
    אלא שיהיה תלוי עליכם או במידנית עם רצועה או בתיק קטן ונוח.

מה לא כדאי לכם לקחת:

  • שעון.   במקום זה תתחברו עם תחושת הזמן האישית – סובייקטיבית שלכם.
  • נגן עם אוזניות.   זה בהחלט יגרום לכם להראות  מודרניים ועכשוויים, אך המטרה כאן היא לא להתנתק מהעולם ולהאזין למוזיקה האהובה עליכם עם אוזניות שפוקקות לכם את האוזניים, אלא להתחבר עם הטבע ועם מה שיש.
  • משקפי שמש.   תנו לחוויה להיות בצבעיה האמתיים ללא כל חוצץ בניכם ובין הטבע. אם קשה לכם עם יותר מידי אור, כדאי לכם או לבחור זמן שיש בו אור רך יותר או לקרוא את הפוסט על משקפי השמש וללמוד ממנו מה לעשות.
  • הטלפון הנייד שלכם.   זאת מגפה עולמית להיות צמוד עם המכשיר הזה 24/7 . אפשרו לעצמכם לפחות במדיטציה חופש ממנו.
  • תכשיטים.   כדאי לכם להסיר את כל התכשיטים ולהיות נקיים ומשוחררים מהשפעתם האנרגטית עליכם.
  • מצלמה.   הנושא הזה שנוי במחלוקת. יהיו מי שיגידו לא יוצא לטיול ללא מצלמה!
    עבורי אישית מצלמה מפריעה.
    אני מציע לכם שאם כבר החלטתם לקחת מצלמה, זה יהיה רק לסוג השלישי של מדיטציית ההליכה בו אתם הולכים לחפש פתרון לבעיה מסוימת. וגם במקרה זה כדאי לכם להתנסות עם ובלי מצלמה ולהחליט בעצמכם מה מתאים לכם יותר.

הוראות כלליות לכל שלושת סוגי המדיטציה

בעיקרון כדאי ללכת בקצב שהוא יחסית איטי. כך ניתן להתחבר יותר טוב לחוויה. אך אני יודע שבעידן הזה שלנו ישנם אנשים עם כל מיני הפרעות של קשב וריכוז שקצב כזה אולי יהיה בלתי נסבל בעבורם. אם אתם כאלו, אני מציע שתתנסו במקצבי הליכה שונים ותמצאו מה עובד לכם הכי טוב ומוצלח.

לנשום כדאי רק דרך האף ולא להגיע למצב בו אתם מתנשפים חזק. זה משחרר הרבה דו תחמוצת הפחמן מריאותיכם ויותיר אתכם בתחושה פחות טובה בסיומה של המדיטציה.

צאו לבדכם ועשו את המדיטציה לחוויה אישית ופרטית. מאוחר יותר כשתהיו ממש טובים בטכניקה הזאת ותדעו ביתר קלות להפעיל אותה, תוכלו לארגן לכם קבוצה קטנה שתצא ביחד למדוט, אך זאת עדיין תהיה עבודה אישית ושקטה.
לא ממליץ לעשות את זה בקבוצה בהתחלה.

אז הנה המדיטציות לפניכם:

הסוג הראשון: מדיטציית התבוננות בהליכה

זה דומה למדיטציית התבוננות רגילה רק שכאן זה בתנועה.
כאן פשוט יוצאים להליכה איטית מודעת שיכולה להיות בטבע, בעיר, בכפר, בשכונה, ואפילו באולם.

הכל מתבצע בקלות וללא מאמץ ככל שאפשר.

המטרה כאן היא תשומת הלב שאתם נותנים לתהליך הצעידה על ידי התמקדות בכפות הרגליים ובאייך שהצעידה מתבצעת.

כאן לא חושבים על כלום, רק מתבוננים מבלי לחשוב.
אם עולות לכם מחשבות פשוט תחזירו בעדינות את תשומת הלב שלכם לצעידה, באופן ערני ומודע למה שקורה.

רק ההליכה היא החשובה כאן.

הסוג השני: הליכה מדיטטיבית בטבע

אפשר גם לקרוא לה מדיטציית הליכה בעיניים פקוחות.

כאן תשומת הלב שלנו אינה בתהליך הצעידה אלא בכל מה שקורה בדרכנו כשאנחנו הולכים ממש בטבע. הכוונה היא לאדמה, לעצים, לצמחים, לפרחים, לציפורים, לחיות, לזוחלים ולחרקים, לעננים, לרוח ולשמש.

בדרך כלל אנו לא שמים לב למה שקורה סביבנו ואנחנו מתנהלים כמו שאנחנו חצי רדומים או מרוכזים רק בדבר אחד והשאר כאילו מתעמעם ואנחנו לא שמים לב לעולם שלם ועשיר עם כל מיני דברים שמקיף אותנו ונוגע בחיינו.

כאן אנחנו נשים לב!  נספוג, נפנים, נביט, וניתן למשמעות ולחיבור בין הדברים השונים שאנחנו מודעים לקיומם ללמד אותנו וליצור בתוכנו תובנות חדשות לגבי הקיים.

על מנת להגביר עוד את חווית ההתבוננות, נאזין לקולות, נבחין בצבעים, נריח את הריחות, נמשש את הדברים שאנחנו פוגשים בדרך. למשל, נרים אבן שמצאה חן בעינינו ונמשש אותה, נחבק את הגזע של עץ שפגשנו בדרך, וכמו נעוף עם הציפורים שמתעופפות מסביבנו. במילים אחרות ניצור חיבור טוב יותר עם הקיים.

שימו לב שהמחשבה שלכם כל הזמן תתערב ותרצה להיות במרכז העניינים ולכוון את החוויה שלכם לפי מה שידוע ומוכר לה, ואתם תצטרכו כל הזמן כשזה קורה להשתיק אותה בעדינות ובנחישות ולהחזיר את תשומת הלב שלכם והמיקוד לזרם החוויות שמגיע אליכם מכל הכיוונים.

שימו לב לתנועה, לקולות, לצבעים, למרקמים ולצורות.

וותרו על ההבנה, על ההגדרה ועל השיוך. פשוט היו נוכחים בזה הרגע, פתחו את עצמכם לחוויה ולא למשמעויות שלה!

בכל פעם שהמוח שלכם נודד שוב להיגיון, להסברים, לתפיסות המקובלות, לאמונות הרווחות, ולהבנה, פשוט החזירו את המיקוד לתחושה. כאילו רק החיישנים האלו קיימים כעת.

לאחר שסיימתם את מסלול ההליכה, תוכלו לתת למחשבה שלכם שוב להתבטא ולספק לכם חיבורים, משמעויות, תובנות והסברים. תנו למידע הזה להתהוות בתוככם ולהגיח החוצה לתודעתכם.

בשלב זה יהיה מאוד טוב אם תתעדו את מה שעולה בכם בכתב או שתתנו לו ביטוי אמנותי למשל כמו לצייר את החוויה בצבעי פנדה רכים.

הסוג השלישי: מדיטציית הליכה כדי לפתור בעיה או כדי לקבל השראה

המדיטציה הזאת שונה במהותה מהשתיים הקודמות בזה שהמחשבה שלכם נוטלת חלק פעיל ומשתתפת בתהליך המדיטטיבי, וזה קורה אפילו עוד לפני שיצאתם לדרך.

בהתחלה אתם נותנים לעצמכם שאלה ברורה או נושא ממוקד שעליהם אתם רוצים לקבל תשובות, רעיונות, יותר בהירות, חיבורים ופתרונות, ואתם מזמינים את כל חלקי התודעה שלכם להשתתף בתהליך.

שימו לב,
במהלך היום אתם נמצאים ליד חומרים סינטטיים שאינם טבעיים והם מעשי ידי אדם, כמו: חומרים פלסטיים, וחומרים כימיים.
לכל חומר בטבע יש חוץ ממה שמרכיב אותו גם תדר מסוים בו הוא תוהד, או במילים אחרות יש לו את התדירות האופיינית שלו.

התדרים של כל החומרים האלו אינם בדיוק מתאימים לתדרים של האיברים והמערכות בגוף והם מצליחים לשבש את הפעולה של כל מיני תהליכים שבגוף. ההשפעה השלילית הזאת גם מפריעה לפעולתם של הגופים שאינם פיזיים שמקיפים את הגוף הפיזי, והדבר הזה מהווה התערבות גסה והפרעה לכל תהליכי החיים שלנו. זהו אחד מהמחירים שאנחנו משלמים על הקידמה. 

התנתקות יחסית מהסביבה שיש בה הרבה מהחומרים האלו על ידי הליכה בסביבה טבעית בה התדרים סביב מוכרים וזורמים עם הגוף שלכם, תעשה לכם טוב.

המדיטציה הזאת בהוראות ההפעלה שלה די דומה למדיטציה הקודמת עם כמה שינויים והתאמות. הנה הם:

תנו לדברים להגיע אליכם. התייחסו לסמליות של כל דבר שאתם פוגשים בדרך. תנו להם לנבוט בתוככם ולהכות שורשים. אל תתאמצו להבין מה זה אומר. תחליטו שזה יגיע כשזה יגיע.

כשאתם מבחינים במשהו שתפס את תשומת לבכם, יהיה כדאי שחוץ מהראיה, מהשמיעה, ומחוש המישוש, אתם גם תשתמשו בנשימה שלכם כדי לנשום את המהות של הדבר לתוככם פנימה למשל תוכלו לנשום את:

הזקיפות של העצים, את עמידותם רבת השנים, את קלות מעוף הציפורים שעפות מסביב, את מהירות הריצה של הכלב שחלף ביעף, את החופש של הפרפרים, את חומה המעניק חיים של השמש…

חשבו על עצמכם כעל ספוג מיוחד שסופג לתוככם את החיים שמסביב.

עם סיום ההליכה, כשאתם עדיין בחוץ או מיד כשאתם מגיעים הביתה, שבו וכתבו את כל המחשבות שעלו בכם בזמן ההליכה, את התובנות, את הרעיונות, ואת הפתרונות, גם את אלו שעולים בכם בעת הכתיבה.

אל תקראו לאחור ואל תתקנו שגיאות כתיב. פשוט כתבו בזרימה ואל תתנו לזה להיעלם או להתפוגג סתם כך מבלי שתפסתם את זה על דף כדי שמאוחר יותר תוכלו לעשות עם זה משהו שישפר את חייכם ויגרום לכם להרגיש טוב.

רעיונות נוספים

דרך שאהובה עלי לסיים מדיטציה כזאת היא לקושש ענפים וזרדים ולהדליק מדורה קטנה בטבע. זה מחבר אותי עם אנרגיות בסיסיות וקדומות ועושה לי טוב.

אני אוהב גם לקחת אתי קופסא קטנה של פירות חתוכים עם צימוקים ואגוזים. הטעם של זה בטבע מענג. כדאי גם לכם.

לפעמים לעשות את התהליך הזה לאור ירח מלא, או לנסוע למקום מיוחד ולעשות את התהליך הזה בסביבה אחרת יגרום לכם לחוות משהו מיוחד ביותר.

נסו את זה!  מקסימום יצליח לכם!

לסיכום,
המדיטציות האלו הן ההזדמנות שלכם להתנתק משגרת היומיום ולעזור לעצמכם לעשות חיבור טוב יותר בין כל החלקים שמרכיבים אתכם. בין הגוף הפיזי, הרוח והנפש שלכם. זאת גם הזדמנות נהדרת להזין את הצרכים הכי בסיסיים של המודעות שלכם ולהרגיש שאתם חיים את הרגע העכשווי במודעות מלאה.

בהצלחה לכם מכל הלב. שתפו אותנו כאן בחוויותיכם במדיטציות ותרמו לנו את הארותיכם. תבורכו.

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *