100 ימים של שיפור עצמי

100 ימים של שיפור עצמי

זהו הפוסט ה60 שאני כותב באתר הזה מאז הולדתו בתחילת השנה. מכיון שהמספר 6 הוא מספר משמעותי במפה הנומרולוגית שלי, גם התוכן של הפוסט הזה יהיה שונה  מעט ממה שכתבתי עד כה.

אני הולך לשתף אתכם בפרויקט אישי שלי שהתחלתי בו ב 10.7.2014 בדיוק לפני עשרה ימים, שהנושא שלו הוא "מסע לחיפוש אוצרות פנימיים".

הרעיון עלה במוחי בעת ששוטטתי באינטרנט למטרת לימוד ופגשתי אנשים שלקחו על עצמם לבצע דבר מסוים שהחליטו עליו למשך 100 ימים ותיעדו את מה שעבר עליהם במשך התהליך עד להצלחתו המלאה של הפרויקט.

זה היה כל כך מעניין שמיד רציתי גם אני לעשות משהו כזה.

עשיתי חשבון שאם אני אדם שהתכלית שלו בחיים היא:  
לעזור לאנשים שרוצים להתפתח למצוא את הכוחות שטמונים בהם על מנת שהחיים שלהם יתמלאו באור גדול

אז מן הראוי שחוץ מלכתוב לכם כאן מאמרים שישרתו את התכלית הזאת גם אתן לכם דוגמה אישית  שאני מקווה שתניע חלק מכם גם לעשות את התרגילים שאני מציע לכם באתר וליישם את העצות בחייכם.

מה שפגשתי ברשת היו אנשים שעשו כל מיני דברים. היו כאלו שהתאמנו במשך 100 ימים והראו את השינוי הבולט בפיתוח גופם. היו כאלו שרזו ממשקלם קילוגרמים רבים וחייהם השתנו לגמרי לטובה. אנשים אחרים חשבו כל יום מחשבה אחת טובה על בן או בת הזוג שלהם וכתבו אותה בצורה מסוגננת על כרטיס ובתום 100 הימים ערכו את זה יפה באלבום ונתנו כמתנה למי שאהבו. היו כאלה שהתחייבו בפני עצמם לעשות מדיטציה בכל יום  וסיפרו על כל התובנות המדהימות שהגיעו אליהם.

והיו עוד רעיונות מקסימים נוספים שריגשו אותי והדליקו בי את הרעיון שגם אני יכול.

והפעם הזאת בשונה לגמרי מהרגיל, שבדרך כלל פרויקט כזה זוכה אצלי לפני ביצועו לחקירה ולימוד של כל מה שקשור ונוגע בו, ולתכנון מפורט של כל הצעדים לביצוע. הפעם החלטתי קודם "לקפוץ למים" ורק אז תוך כדי עשייה של הימים הראשונים לגבש את תוכניתי ואת מה שאני מתכוון להגשים במשך 100 הימים הבאים.

אז ביום הראשון שהיה כאמור היום ג' ה10.7  קמתי ב6:00  בבוקר שזה נחשב מוקדם מאוד באי שבו אני גר בתאילנד ובשעה 6:30 קפצתי באמת לתוך המים הקרירים של הים, וכשהייתי בתוך המים הכחולים מלאה אותי התרגשות נהדרת וידעתי שאני עושה את הדבר הנכון בעבורי ובזמן המתאים ביותר.

במהלך היום התחילה מלחמה בראש שלי של קולות שבעד וקולות שכנגד הביצוע של הפרויקט הארוך הזה ובכלל למה צריך לכתוב על זה בבלוג ולא להשאיר את זה כמשהו פרטי.

החלטתי לפתור את זה בדרך קיצונית למדי שלא תשאיר שום מקום לספק לגבי מה שאני, בעל הבית של הגוף שלי ואדון להחלטותיי מתכוון לעשות. וכך פקדתי על הקולות האלו להיות בשקט ולא להפריע לי יותר בביצוע של מה שבחרתי.

הפתרון שלי היה שבמקום שאני אתחייב לעשות משהו אחד במשך 100 הימים ואתמיד בו למרות כל הקשיים  וחוסר הנוחות, אני אתחייב לעשות 7 דברים בכל יום במשך 100 הימים.

החלטתי שזה ישרת גם אותי וגם את כל מי שזקוק לדחיפה והנעה להתחיל את ביצוע הפרויקט שלו או שלה בעצמם.

אני מודה שזה השאיר אותי קצת חושש שלא אוכל להצליח ואולי זאת הגזמה פראית, אך החלטתי ללכת על זה במלוא הכוח. לפחות הקולות בראש שלי השתתקו. אולי מרוב הלם.

יכול להיות שזה דבר לא רגיל. ולאדם מן השורה שעובד ויש לו התחייבויות שגובות ממנו את זמנו ואת האנרגיות שלו יהיה קשה ביותר למצוא את הזמן או את המשאבים להתחייב לבצע כל כך הרבה ולאורך תקופה כל כך ארוכה.

אך אני איני אדם רגיל, וההתייחסות שלי לפרויקט הזה הוא כחלק מהמסע העולמי שאני נמצא בו בשנתיים האחרונות. עבורי זה ממש דבר נהדר. יש לי זמן לזה, אני גר במקום חלומי שמאפשר את הביצוע של זה. אף אחד לא מתערב בענייני ומפריע לי. ונראה שאני בסיטואציה מושלמת מבחינת התפאורה של הפרק הזה של חיי.

אלו הם 7 הדברים שאני מתחייב לבצע במשך 100 הימים הבאים

1.   להתאמן בחדר כושר בכל יום במשך יותר משעה בכל מזג אוויר שהוא.

2.   לאכול במשך כל התקופה הזאת רק אוכל טבעוני ולשתות רק מים ומיצים טבעיים.

3.   לעשות לפחות מעשה טוב אחד במשך כל יום.

4.   לכתוב 40 מאמרים ב100 ימים ולפרסם אותם בבלוג בימים ג', ה', ושבת באופן רצוף.

5.   ללמוד כל יום שעור בספרדית של 30 דקות ולהגיע לרמה שאני מסוגל לנהל שיחה בספרדית.

6.   לעשות כל יום תרגילי פנים ולשון ולהגיע למצב בו אני ישן כל הלילה בשקט משוחרר מנחירות.

7.   לשפר את הנראות של הבלוג שלי ברשת, ולעשות בכל יום פעולה  שתקדם אותו.

החלטתי שבמקום שאכתוב את הפוסט הזה בהתחלת התהליך ואצהיר על כוונותיי, כדאי יהיה יותר אם אבצע אותו קודם 10 ימים ורק אז אכתוב ואשתף אותו אתכם.

אז מה המצב כעת לאחר שאני כבר 10 ימים בתוך ההרפתקה הנהדרת הזאת

היום הראשון היה מיוחד במינו. הוא היה מרגש ומבלבל, מרענן ומלא בחששות, ועם מחשבות שעלו וירדו כל הזמן.
הרגשתי שאני בתחילתה של הרפתקה.

עשיתי בו צעדים מעשיים כמו למלא את המקרר בירקות ובפירות, ורשמתי לי רשימות של כל מה שאני מחליט לעשות ולהתחייב בפני עצמי על התמדה בביצוע שלהם ל100 ימים.

כל הדברים לקחו לי הרבה יותר זמן ממה שחשבתי שייקחו. ולכן, הייתי צריך להתארגן אחרת מבחינת ניהול הפעולות שעשיתי בזמן שהיה לי על מנת לייעל את התהליך ולהיות מסוגל לעמוד בו בהצלחה.

בימים הראשונים הגוף שלי התחיל לשחרר כל מיני ריחות לא נעימים שפשוט יצאו דרך העור. סייעתי לגוף שלי על ידי כך שפעמיים ביום קרצפתי ושפשפתי את העור שלי בליפה במקלחת. אני מניח שגם התנועה הרבה ביחד עם ההזעה המוגברת והאכילה שהייתה קלה מאוד על מערכת העיכול עזרה לגוף לשחרר כל מיני פסולת ורעלנים בצורה הרבה יותר מהירה מהרגיל.

פה ושם היו גם קולות שעלו בי ורצו לשכנע אותי להפסיק עם השטות הזאת ולחזור לגבולות ההיגיון, או למה בכלל אני מתאמץ כאן במקום לנוח ולא לעשות כלום.

לא התמודדתי עם הקולות האלו או נלחמתי בהם. במקום זה שמחתי שהם הגיעו. זה היה סימן ברור בעבורי שעליתי שלב, והגוף שלי עכשיו מאוים על ידי הפצצה של כל מיני שינויים שמוציאים אותו משלוותו ומכל המוכר והידוע לו.

במקום זה אימצתי את הקולות אלי וחיבקתי אותם. דיברתי אליהם באהבה והבהרתי להם שלמרות שאני יודע שהם באו כדי לעזור לי, אני לא זקוק כעת לעזרתם ואמרתי להם באופן ברור ללכת להם ולא לחזור יותר.

ביום הרביעי היה מאוד קשה להתעורר בבוקר ולקום מהמיטה. זה לקח ממש המון זמן. גם כאן לא התמודדתי או הלכתי בנחישות ראש בראש כנגד זה. פשוט הבנתי שזה צורך של הגוף שלי להסתגל למצב החדש וזרמתי עם זה.

גם הגישה שלי ללימוד השפה הספרדית היא קלילה. אני לומד מתוכנית שנקראת Learn Spanish Like Crazy שהיא תוכנית ממש נהדרת אך מאוד מאוד מהירה. לכן ישנם שיעורים שעלי ללמוד פעמיים. אני גם מאזין ברקע למוזיקה בספרדית וראיתי סרט באורך מלא בספרדית וממש נהניתי וגם הבנתי חלק לא מבוטל ממה שקרה שם גם אם לא הבנתי ממש כל מילה.

אני ממשיך להאכיל את המוח שלי במחשבות חיוביות, ברעיונות טובים, וברגשות טובים. מצב הרוח שלי נהדר!

בכל יום אני עושה פעולות לשדרוג הבלוג שלי מבחינה טכנית ומבחינה תוכנית. ומתחיל לספר לעולם דובר העברית שמעוניין במה שיש לי להציע, שאני קיים.

והדבר שהכי משמח אותי זה שירדתי במשקלי במשך עשרת הימים האחרונים  9  (תשעה) קילוגרמים שלמים.

אני יודע שיהיו אנשים מהקוראים שירימו גבה או לא יאמינו שזה אפשרי. אני מציע שנחכה עד שיעברו 100 הימים ונגיע ממש למספר גבוה בהרבה שיראה הזוי לחלוטין ואז אכתוב על כל התהליך ואסביר אותו באופן שכל מי שירצה לדעת איך ניתן לרזות בדרכים שהן הפוכות למה שמקובל, יוכל לעשות את זה ולהצליח. עד אז תוכלו ללוות אותי ולראות אם זה רק סיפור או שפשוט אם עושים לעיתים בדיוק ההיפך ממה שכל המומחים אומרים זה דווקא מצליח ובענק!

בסיכומו של דבר אני מאוד נהנה מהתהליך ועדיין לא חוויתי ישורת בה לא קורה כלום, או קיר שחוסם אותי מלהתקדם קדימה. אני מרגיש שזה היה נכון להעלות את זה לרשת ולשתף את מה שעובר עלי אתכם. מי יודע, אולי חלק מכם ירצה להתחיל פרויקט אישי כזה או דומה בעצמכם.

בכוונתי להמשיך ולכתוב על מה שעובר עלי בכל 10 ימים. זה ייתן לכם אפשרות להסתכל על התהליך מבפנים, וגם תבינו כל מיני דברים תוך כדי כך. למי שירצה לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהתחיל בפרויקט משל עצמו אתן בפעם הבאה רשימה של כל מיני רעיונות לפרויקט כזה.

ועד אז, אני מאחל לכולכם חיים טובים בריאים ומלאי שמחה. תבורכו.

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *